ביטוח לאומי - ביטוח אבטלה
 
 

 

 

דמי האבטלה ישולמו למובטלים לתקופה מירבית על-פי הקריטריונים הבאים:

 

 התקופה המירבית לקבלת דמי אבטלה:

 

 חייל בשנה הראשונה לשחרורו משירות סדיר 70 ימים

 מי שעדיין לא מלאו לו 25 שנים ואין עמו שלושה תלויים* 50 ימים

מי שמלאו לו 25 שנים ועדיין לא מלאו לו 35 שנים 100 ימים

  ואין עמו שלושה תלויים*

 מי שעדיין לא מלאו לו 35 שנים ויש עמו שלושה תלויים* 138 ימים

 מי שמלאו לו 35 שנים ואין עמו שלושה תלויים* 138 ימים

 מי שמלאו לו 35 שנים ויש עמו שלושה תלויים* 175 ימים

 מי שמלאו לו 45 שנים (בלי קשר לתלויים) 175 ימים

 *"תלוי" לעניין זה - בן זוג שאינו עובד וילד עד גיל 18.

 

  

 מי זכאי לדמי אבטלה?

מבוטח מובטל.

 · "מבוטח" - תושב ישראל או תושב ארעי, והוא עובד שכיר בן 18 עד 65, או חייל שלא

 עברה שנה מיום שחרורו משירות סדיר.

 

 · "מובטל" - מי שרשום בלשכת העבודה, והוא מוכן ומסוגל לעבוד במקצועו או בכל עבודה

 מתאימה אחרת, ולשכת העבודה לא הציעה לו עבודה.

 

 

 תנאי הזכאות לדמי האבטלה

גיל: בני 65 - 20, ובתנאים מסוימים גם בני 20 - 18.

 

תקופת אכשרה:

 

 - 360 ימים ששולמו בעדם דמי ביטוח מתוך 540 הימים שקדמו לאבטלה.

 

 - לעובד בשכר יומי - 300 ימי עבודה מתוך 540 הימים שקדמו לאבטלה.

 

 - חייל משוחרר ומתנדבת בשירות לאומי שסיימה תקופת התנדבות השווה לתקופת השירות של חיילות פטורים מתקופת אכשרה בשנה הראשונה לשחרורם.

 

מובטל שיש לו הכנסה מקצבת פרישה ישולמו לו דמי אבטלה בניכוי מלוא קצבת הפרישה. מובטל שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בתקופה שבעדה הוא מקבל דמי אבטלה צריך לדווח עליה והכנסה זו תנוכה מדמי אבטלה.

 

 מי שהפסיק את עבודתו מרצונו , בלי הצדקה, יתחיל לקבל את דמי האבטלה רק לאחר 90 ימים מיום הפסקת העבודה.

 אשה שמלאו לה 60 שנים והפסיקה את עבודתה מרצונה, בלי הצדקה, לא תהיה זכאית לדמי אבטלה.

 

 מי שסירב להצעת עבודה מתאימה , יתחיל גם הוא לקבל דמי אבטלה רק לאחר 90 ימים מיום הסירוב להצעת העבודה, וממספר הימים המקסימלי המגיעים ול ינוכו 30 ימים בכל פעם שיסרב לקבל עבודה.

 

 שיעור דמי האבטלה

 

שיעור דמי האבטלה ליום מחושב באחוזים מן בשכר היומי הממוצע שלך ב -75 הימים שקדמו ל -1 בחודש שהחלה תקופת האבטלה.

 

מ- 1.2.99 שיעור דמי האטלה ליום בחמשת החודשים הראשונים לא יעלה על השכר הממוצע במשק (בינואר 2003 -279 ש"ח ליום) , ומהחודש השישי לא יעלה על 2/3 מן השכר הממוצע במשק (בינואר 186 - 2003 ש"ח ליום).

 

על-פי חוק תכנית החירום הכלכלית לשנים 2003-2002 יופחתו סכומי דמי האבטלה ב- 4% מיולי 2002 ואילך. 

בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים בכל 4 חודשים רצופים אין משולמים דמי אבטלה.

 

 

דמי אבטלה ומענק למובטל שהופנה לעבודה בשכר נמוך

 

מובטל שלשכת שירות התעסוקה הפנתה אותו לעבודה בשכר נמוך מדמי האבטלה שהיה זכאי להם, יכול לתבוע

מהמוסד לביטוח לאומי השלמה עד %75 מהשכר שלפיו מחושבים דמי האבטלה, ובלבד שהוא בן 35 ומעלה.

 

מובטל שעדיין לא מלאו לו 35 שנים, ועבד בעבודה בשכר נמוך כאמור, 75 ימים לפחות, יוכל לתבוע מענק.

שיעור המענק - ההפרש בין %75 מהשכר שלפיו מחושבים דמי האבטלה ובין שכרו מהעבודה בשכר הנמוך.

 

 

 דמי אבטלה למשתתף בהכשרה מקצועית

זכאי לדמי אבטלה, שלשכת העבודה שלחה אותו לקורס להכשרה מקצועית, ישולמו לו דמי אבטלה בזמן לימודיו בקורס רק בעבור הימים המשלימים את תקופת האבטלה המרבית המגיעה לו.

דמי האבטלה יהיו בסכום ההפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית ובין %70 מדמי האבטלה שהיה זכאי להם, אילו היה מובטל.

 

למרות האמור לעיל מי שעדיין לא מלאו לו 35 שנים, והוא בעל השכלה של פחות מ - 12 שנות לימוד והוא לומד בהכשרה המקצועית בחודש יוני 2003 ואילך - יהיה זכאי לדמי אבטלה בזמן הלימודים, גם בעד תקופה שעולה על ימי האבטלה המרביים המגיעים לו, אך לא יותר מ - 138 ימים.

 

  תביעה לדמי אבטלה

כדי לקבל לראשונה דמי אבטלה יש למלא את טופס התביעה,

אותו ניתן להוריד מאתר האינטרנט.

 

 תביעה חוזרת לדמי אבטלה

אפשר להגיש רק לאחר שחלפו 12 חודשים מתחילת הזכאות הקודמת.

 

על-פי תיקון בחוק, הופחתו תקופת תשלום דמי האבטלה וסכומי דמי

האבטלה למובטלים שעדיין לא מלאו להם 40 שנה והם מגישים יותר

מתביעה אחת לדמי אבטלה בתוך 4 שנים.

 

החוק חל על מי שקיבלו דמי אבטלה מ-1 בינואר 1998 ואילך, והגישו תביעה נוספת. שבגינה הם זכאים לדמי אבטלה בעד חודש ינואר 2002 ואילך.

 

  תקופת תשלום דמי האבטלה - מובטל, כאמור, שמגיש יותר מתביעה  אחת לדמי אבטלה בתוך 4 שנים, יוכל לקבל בעד כל תביעותיו דמי אבטלה לתקופה מקסימלית של %180 ימים ממניין הימים המרביים.

 

כלומר, מי שקיבל דמי אבטלה בעד תקופה מרבית ולאחר מכן הגיש בקשת נוספת לדמי אבטלה, ולא חלפו 4 שנים מיום תחילת הזכאות הקודמת, יקבל בפעם השנייה דמי אבטלה רק בעד %80 ממניין הימים שמגיעים לו. לאחר מכן לא יהיה זכאי יותר לדמי אבטלה עד לתום 4 השנים.

 

  סכום דמי האבטלה בתקופה הנוספת יופחת ויהיה בשיעור של % 85 מדמי האבטלה.

 

  הוראות אלה לא יחולו על מובטל שמקבל דמי אבטלה בעבור תקופת השתתפות בהכשרה מקצועית.

 

זכאות עובד מתפטר לדמי אבטלה

עובד התפטר מעבודתו. האם תקופת 90 הימים בה עליו להמתין עד שיהיה זכאי
לדמי אבטלה פוגעת בו באופן כלשהו ?

סעיף 166(ב) לחוק הביטוח הלאומי (להלן: "החוק") קובע כי מי שהתפטר מעבודתו, ללא הצדקה כפי הקבוע בתקנות, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה. נשאלת השאלה, האם 90 ימים אלו נמנים בתקופת הזכאות לדמי אבטלה?

מבירור עם המוסד לביטוח לאומי עולה כי תקופה זו אינה יורדת ממניין ימי הזכאות לדמי אבטלה, אשר נקבע בהתאם לגילו של המבוטח ומצבו המשפחתי. המדובר בדחיית תשלום דמי האבטלה ב-90 ימים, אשר לאחריהן, יקבל העובד את דמי האבטלה המלאים להם זכאי, בהנחה שעמד מלכתחילה בתקופת האכשרה הנדרשת לצורך בחינת הזכאות לאבטלה.

שאלה נוספת אשר נשאלת הינה, האם ניתן להתייצב בשירות התעסוקה מיד עם סיום ההעסקה, או שמא יש להמתין 90 ימים גם לכך ?

כידוע, עובד יהיה זכאי לדמי אבטלה אם השלים תקופת אכשרה, כפי הקבועה בחוק. עובד חודשי צריך להשלים תקופת עבודה של 360 ימים מתוך 540 הימים אשר קדמו להתייצבותו בשירות התעסוקה. עובד יומי צריך להשלים תקופת עבודה של 300 ימים מתוך 540 הימים אשר קדמו להתייצבותו בשירות התעסוקה. על כן, ניתן ואף מומלץ לעובד מתפטר להתייצב בשירות התעסוקה מיד לאחר סיום יחסי העבודה, על מנת שתקופת האכשרה לבחינת זכאותו לדמי אבטלה תימנה לו מיום סיום יחסי העבודה ולא בחלוף 90 ימים. זאת, על מנת לשפר את סיכוייו לעמוד בתנאי תקופת האכשרה.

לסיכום, 90 הימים שעל עובד מתפטר להמתין בטרם יהיה זכאי לדמי אבטלה אינם באים על חשבון זכאותו לדמי אבטלה ועל כן אינם פוגעים בזכאותו. מומלץ לעובד מתפטר להתייצב מיד עם סיום עבודתו בשירות התעסוקה, אף כי אינו זכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי בגין תקופה זו. זאת, כדי שתקופת האכשרה לבחינת זכאותו לדמי אבטלה תימנה בסמוך לסיום יחסי העבודה ולא תידחה ב-90 ימים.


 

תקופת אכשרה לדמי אבטלה לא כוללת פדיון הודעה מוקדמת

עובדת עבדה במשכורת שעתית במשך 270 ימי עבודה עד פיטוריה. על פי חוזה העבודה, היתה העובדת זכאית להודעה מוקדמת של 30 ימים. המעביד פיטר את העובדת לאלתר ושילם לה פדיון הודעה מוקדמת. האם תהיה העובדת זכאית לדמי אבטלה ?

 

לא, העובדת לא תהיה זכאית לדמי אבטלה.

סעיף 161(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי תקופת האכשרה המזכה בדמי אבטלה, לגבי עובד במשכורת שעתית או יומית, הינה 300 ימי עבודה, מתוך 540 הימים שקדמו לבקשה לדמי אבטלה, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה. כלומר, עובד ששולמו עבורו דמי ביטוח אבטלה עבור תקופה של 300 ימי עבודה בפועל - תתקיים לגביו תקופת האכשרה המזכה בדמי אבטלה.

חוזר מטעם המוסד לביטוח לאומי קובע כי תשלומים הנובעים מניתוק יחסי עובד-מעביד אינם חייבים בביטוח לאומי. פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת נמנה עם התשלומים שאינם חייבים בדמי ביטוח לאומי.

נשאלת השאלה, האם עבור העובדת במקרה שלפנינו שולמו דמי ביטוח אבטלה עבור 300 ימי עבודה, ובהתאם לכך, האם מתקיימת לגביה תקופת אכשרה המזכה אותה בדמי אבטלה ?

כיוון שפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת הינו פטור מדמי ביטוח לאומי, הרי שעבור העובדת  שולמו דמי ביטוח אבטלה עבור תקופת עבודה בפועל אשר פחותה מ-300 ימים, ועל כן לא מתקיימת לגביה תקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה.

 

bullet בחזרה לדף הבית