1. עיקר תפקידו של ביטוח אמהות להבטיח תנאים נאותים ליולדת וליילוד, ולפצות את  היולדת העובדת על אבדן הכנסה עקב ההריון והלידה. החל מ-1.5.98 זכאי האב להחליף את בת זוגו בחלק מחופשת הלידה).

יש עשרה סוגי תשלומים ביטוח אמהות:

1. מענק לידה

2. מענק אשפוז

3. גמלה לשמירת הריון

.4 דמי לידה (תשלום בעד חופשת לידה

5. דמי לידה לאב

.6 מענק להורה מאמץ

7. דמי חופשה להורים מאמצים

8. קצבת לידה

9. תשלום בעד יילוד שאמו נפטרה

10. השתתפות בהוצאות הסעתה של יולדת

2. מענק לידה

תנאי הזכאות למענק לידה

זכאית למענק לידה יולדת שילדה בבית חולים או אושפזה בבית חולים מיד לאחר הלידה

(לידת ולד חי או לידה לאחר 26 שבועות של הריון), והיא אחת מאלה:

1) תושבת ישראל או אשת תושב ישראל (גם אם היתה הלידה מחוץ לישראל).

2) עובדת שכירה או עובדת עצמאית המועסקת בישראל (גם אם אינה תושבת ישראל,

   ובלבד שהלידה היתה בישראל).

)3 אשת עובד שכיר או אשת עובד עצמאי, שבן זוגה מועסק בישראל 6 חודשים רצופים

   לפחות בתכוף לפני הלידה (גם אם היולדת ובן זוגה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה             היתה בישראל ללמעט תושבי האזור ושטחי האוטונומיה).

   אם היולדת אינה בחיים, זכאי למענק לידה בן זוגה או האפוטרופוס של היילוד.

מענק לידה משולם ליולדת בזמן שהותה בבית החולים, והוא מיועד לקניית ציוד ראשון 

לרך הנולד.

מענק הלידה משולם ליולדת בהמחאה, שאפשר לגבותה בכל סניפי הבנק שהיא משוכה עליו, ואפשר להפקידה בכל בנק.

שיעורי מענק הלידה (נקבעים בכל שנת מס על-פי השכר הממוצע ב-1 בינואר. אם היה פיצוי (תוספת יוקר) לאחר מכן, יוגדל מענק הלידה בשיעור הפיצוי.

* בעד ילד אחד - 20% מן השכר הממוצע 

* בעד שני ילדים -100% מן השכר הממוצע

* בעד כל ילד נוסף - 50% מן השכר הממוצע.

יולדת שילדה שלושה ילדים ויותר בלידה אחת זכאית גם לקצבת לידה.

 על פי חוק התוכנית הכלכלית ישתנו סכומי מענקי הלידה המשולמים ליולדות בבתי חולים מ-1 ביולי 2003 ואילך 

סכומי מענקי הלידה החדשים

סכום המענק בעד הילד הראשון במשפחה נשאר ללא שינוי - 1ת354 ש"ח

 סכום מענק הלידה בעד הילד השני ובעד כל ילד נוסף באותה המשפחה יופחת ויהיה 406 ש"ח.    

בסכום מענק הלידה המשולם ליולדת שילדה תאומים או יותר באותה לידה לא חל כל שינוי, ואלה הסכומים שישולמו במלואם בבית החולים: 

אין צורך לפנות ולהגיש תביעה לתשלום ההפרש

תביעה למענק לידה

התביעה למענק לידה וכן לקצבת ילדים מוגשת למוסד לביטוח לאומי באמצעות בית החולים שהיתה בו הלידה.

לשם כך על היולדת להביא עמה אל בית החולים את תעודת הזהות שלה ושל בן-זוגה, ולמסור לבית החולים את מספר חשבון הבנק שלה (או שלה ושל בן-זוגה).

יולדת שאין לה ולבן זוגה תעודת זהות ישראלית, וכן יולדת שילדה במוסד רפואי בארץ

שאין לו הסדר עם המוסד לביטוח לאומי (חוץ מיולדות תושבות השטחים והאוטונומיה)

יגישו תביעה למענק לידה בסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים.  המענק ישולם

לזכות חשבון הבנק של התובעת.

3. מענק אשפוז

הוצאות האשפוז בגין לידה ישולמו ישירות לבית החולים על-ידי המוסד לביטוח לאומי, עבור

אותן נשים הזכאיות גם למענק לידה.

נוסף על מענק האשפוז משולמת גם תוספת בגין אשפוז פג, בתנאי שמתקיימים התנאים האלה:

1. משקלו של היילוד עד 1,750 גר'.

2. היילוד אושפז לפחות ארבעה ימים במחלקה לטיפול נמרץ ביילודים

    התביעה למענק אשפוז ולתוספת בגין פג מוגשת באמצעות בית החולים, עבור יולדת שילדה         בארץ.

תושבת ישראל או אשת תושב ישראל שילדה בחו"ל והיו לה הוצאות אשפוז בגין הלידה, תשלח תביעה למענק אשפוז ולמענק לידה אל סניף המוסד לביטוח לאומי שבאזור מגוריה הקבוע בארץ בתוך 12 חודשים מיום הלידה.

לתביעה (טופס בל/300) תצרף היולדת אישור שהלידה היתה בבית חולים (אישור מבית החולים או מן הקונסוליה של ישראל, או תעודת לידה רשמית), וכן קבלה על סכום הוצאות האשפוז.

היולדת תרשום בתביעתה את כתובת מגוריה בארץ (או כתובת קשר) ואת מספר חשבון הבנק שלה בישראל, ותמסור פרטים מלאים על עיסוקו של בן זוגה (המוסד לביטוח לאומי רשאי לזקוף את המענקים על חשבון חוב בדמי ביטוח של אחד מבני הזוג.

 המענקים ישולמו (במטבע ישראלי) לזכות חשבון הבנק של היולדת בישראל (אם אין לה חשבון בנק בישראל, יפתח המוסד לביטוח לאומי חשבון על שמה להפקדת מענקים).  מענק האשפוז יהיה בסכום הוצאות האשפוז שהיו ליולדת, אך לא יותר מסכום מענק האשפוז הקבוע בתקנות ביום שילדה.

4. גמלה לשמירת הריון

גמלה לשמירת הריון משולמת לאשה עובדת שנאלצה להפסיק את עבודתה בזמן ההריון

עקב סיכון רפואי - הנובע מן ההריון - לה או לעובד.  הגמלה באה לפצות את האשה על אבדן שכרה בזמן שהיא בשמירת הריון.

זכאית לגמלה מי שעונה על כל התנאים האלה:

1. היא תושבת ישראל.

2. היא עובדת שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך

   14 החודשים שקדמו ל"יום הקובע" - היום שהפסיקה את עבודתה עקב שמירת הריון.

החודשים האלה ייחשבו לחודשים ששולמו בהם דמי ביטוח:

* חודשים שהאשה עבדה וקיבלה ממעבידה שכר (לרבות דמי מחלה ודמי חופשה), או

   חודשים שהיתה לה הכנסה מעבודה עצמאית והיא שילמה דמי ביטוח מהכנסתה.

* חודשים שהאשה קיבלה בעדם דמי לידה (בעד לידה קודמת) או דמי פגיעה בעבודה

   או דמי אבטלה או דמי תאונה או גמלה לשמירת הריון (קודמת) או נכות מהעבודה בשיעור          100% מן המוסד לביטוח לאומי.

* חודשיים שהאשה קיבלה בעדם דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.

* שני החודשים הראשונים של חופשה בלא תשלום (שהמעביד חייב בתשלום דמי ביטוח

   בעדם).

* חודשים שהאשה נמצאת בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, המאושרים לעניין זה,

   ובלבד שעבדה בעבודה שכירה או עצמאית 30 ימים רצופים לפחות בתכוף לפני

   "היום הקובע".

3. רופא מומחה למחלות נשים ולידה אישר בטופס מיוחד שקבע המוסד, שהאשה היתה

   בשמירת הריון 30 ימים רצופים לפחות.

   רופא מוסמך מטעם המוסד רשאי לדרוש הבהרות ופרטים בכל הנוגע לאישור 

   הרפואי האמור.

4. היא אינה מקבלת תשלום בגין שמירת ההריון מגוף אחר.

שיעור הגמלה לשמירת הריון

שיעור הגמלה ליום יהיה בסכום הנמוך מבין שני הסכומים האלה:

1. 70% מן השכר הממוצע כפי שהיה ב-1 בינואר של אותה שנה מחולק ב-30. 

2. שכרה של האשה (החייב בדמי ביטוח) ברבע השנה שקדם להפסקת העבודה עקב

   שמירת ההריון מחולק ב-90.

   על הסכומים האלה מתווספת תוספת יוקר.

תביעה לגמלה לשמירת הריון

כדי לקבל גמלה לשמירת הריון, על האשה להגיש תביעה בסניף המוסד לביטוח לאומי

הקרוב למקום מגוריה, בטופס המתאים, שאפשר לקבלו בכל סניפי הביטוח הלאומי.

אל טופס התביעה מצורף אישור רפואי. האשה תבקש מרופא מומחה למחלות נשים ולידה

לאשר בטופס הזה את הפרטים הדרושים לעניין שמירת ההריון.

* עבודת שכירה תבקש ממעבידה לאשר בטופס את הפרטים בדבר חודשי עבודתה

   ובדבר שכרה בעשרת החודשים שקדמו להפסקת עבודתה (אם עבדה אצל כמה מעבידים,

   תצרף אל הטופס אישור מכל אחד ואחד מהם).

* עובדת עצמאית תרשום בטופס התביעה את סניף המוסד לביטוח לאומי שהיא משלמת

   בו את דמי הביטוח.

* מי שהיתה בהכשרה או בשיקום מקצועי בתקופה ששולמו בעדה דמי ביטוח, כאמור                    בסעיף 2 לעיל, תצרף לתביעה אישור ממשרד הבריאות או משרד העבודה והרווחה                     בדבר מקום ההכשרה או השיקום וזמן ההכשרה או השיקום.

המועד האחרון למסירת טופס התביעה, בצירוף טופס האישור הרפואי, הוא 12

חודשים מתום התקופה של שמירת ההריון.  

בקשה לתשלום בעד תקופה נוספת של שמירת הריון.

מי שהיתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים לפחות, ונסתיימה שמירת ההריון, ובמהלך אותו ההריון נזקקה שוב לשמירת הריון - תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה הנוספת (אחת או

יותר) אם היתה בשמירת הריון 14 ימים רצופים לפחות (בכל התקופה).

כדי לקבל גמלה בעד תקופה נוספת של שמירת הריון על האשה להגיש לסניף הביטוח הלאומי את טופס האישור הרפואי, שבו יאשר רופא מומחה למחלות נשים ולידה את התקופה של שמירת הריון.

תשלום הגמלה

הגמלה תשולם לחשבון הבנק של התובעת בעד כל תקופה של שמירת הריון (בעד התקופה הראשונה - לו היו בה 30 ימים רצופים לפחות, ובעד כל תקופה נוספת - לו היו בה 14

ימים רצופים לפחות).  אבל בכל מקרה לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים לפני היום שנערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע שהיא זקוקה לשמירת הריון. 

5. דמי לידה

דמי לידה משולמים לאשה עובדת שיצאה לחופשת לידה.  דמי הלידה באים לפצות את היולדת על אבדן שכרה או הכנסתה בפרק הזמן שאין היא עובדת לרגל ההריון והלידה.

זכאית לדמי לידה אחת מאלה:

1. עובדת שכירה או עובדת עצמאית המועסקת בישראל (גם אם אינה תושבת ישראל).

2. עובדת שכירה המועסקת מחוץ לישראל, ובלבד שהיא ומעבידה תושבי ישראל וחוזה                  העבודה ביניהם נקשר בישראל, או שהיא "עובדת מקומית ישראלית", כלומר אזרחית

   ישראלית המועסקת בנציגות של ישראל (שלוחה של משרד ממשלה) בחו"ל במעמד ארעי             על-פי כללי ההעסקה שפורסמו בהודעת נציבות שירות המדינה .

3. אשה שמלאו לה 18 שנים, והיא נמצאת בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי במקום

   שאושר לעניין זה (בתי ספר מוכרים לאחיות מוסמכות ולאחיות מעשיות' וכן מקומות                 שההכשרה או השיקום ניתנים בהם בשיתוף עם האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית               שבמשרד העבודה, במקצוע הנלמד לפי תוכנית לימודים 35 שעות בשבוע ו-6 חודשים 

   רצופים לפחות), ובלבד שעבדה בעבודה שכירה או עצמאית 30 ימים רצופים לפחות                    בתכוף לפני היום שהפסיקה את עבודתה בזמן ההריון.

תנאי הזכאות לדמי לידה

דמי לידה ישולמו ליולדת כאמור, שהפסיקה את עבודתה בזמן ההריון שהסתיים בלידה, 

ושולמו בעדה דמי ביטוח מספר חודשים כנדרש בחוק לפני "היום הקובע" - יום הפסקת עבודתה בזמן ההריון.

* יולדת ששולמו בעדה דמי ביטוח 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ל"יום הקובע", או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ל"יום הקובע", או 15 חודשים מתוך 22 

   החודשים שקדמו ל"יום הקובע", זכאית לדמי לידה בעד 12 שבועות.

* יולדת ששולמו בעדה דמי ביטוח 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ל"יום הקובע"

   זכאית לדמי לידה בעד 6 שבועות.

לעובדת עצמאית יילקחו בחשבון תקופות העבודה שבעבורן שילמה דמי ביטוח.

"החודשים האלה ייחשבו לחודשים ששולמו בהם דמי ביטוח:

 .1חודשים שהאשה עבדה וקיבלה ממעבידה שכר (לרבות דמי מחלה ודמי חופשה), או                   חודשים שהיתה לה הכנסה מעבודה עצמאית והיא שלמה דמי ביטוח מהכנסתה (לרבות              חודשים שמועד תשלום דמי הביטוח בעדם חל לאחר "היום הקובע" או בחודש הלידה).

   יום עבודה אחד בחודש נחשב לחודש עבודה מלא.

 .2חודשים שהאשה קיבלה בעדם דמי לידה (בעד לידה קודמת) או דמי פגיעה בעבודה או               דמי אבטלה או דמי תאונה או גמלה לשמירת הריון או נכות מעבודה בשיעור 100% מן המוסד     לבטוח לאומי.

 .3חודשים שהאשה קבלה בעדם דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית מקופת- גמל.

 .4שני החודשים הראשונים של חופשה בלא תשלום (שהמעביד חייב בתשלום דמי ביטוח               בעדם).

 .5חודשים שהאשה נמצאת בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, כאמור בסעיף הדן

   בהכשרה מקצועית, ובלבד שעבדה בעבודה שכירה או עצמאית  30ימים רצופים לפחות

בתכוף    לפני ה"יום הקובע".

_______________________________________________________________

חיילת שעזבה את השירות הסדיר והתחילה לעבוד, אבל בגלל השירות בצה"ל אין לזכותה מספר חודשי העבודה המזכים בדמי לידה, ייחשבו חודשי השירות לחודשי עבודה (דמי הלידה ישולמו על חשבון משרד הבטחון). ________________________________________________________________

תקופת תשלום דמי הלידה

דמי לידה משולמים ל-6 עד 12 שבועות כאמור לעיל ("תנאי הזכאות לדמי לידה"), החל ביום הראשון להפסקת עבודתה של היולדת, ולכל המוקדם 42 יום לפני תאריך הלידה 

המשוער (כפי שקבע הרופא) לזכאית לדמי לידה ל-12 שבועות, ולכל המוקדם 21 יום לפני תאריך הלידה המשוער לזכאית לדמי לידה ל-6 שבועות.

הארכת חופשת הלידה ותשלום דמי לידה נוספים .

א. עקב לידה רב-עוברית (יותר מילד אחד).

   יולדת שילדה יותר מילד אחד בלידה אחת - זכאית להאריך את חופשת הלידה

   כמפורט להלן, ולקבל דמי לידה בעד זמן ההארכה:

  * אם היולדת זכאית לדמי לידה בעד 12 שבועות, היא זכאית להאריך את חופשת

     הלידה בשבועיים (בסה"כ תקבל איפוא דמי לידה בעד 14 שבועות).

  * אם היולדת זכאית לדמי לידה בעד 6 שבועות, היא זכאית להאריך את חופשת הלידה

     בשבוע אחד (סה"כ תקבל דמי לידה בעד 7 שבועות).

ב. עקב אשפוז של הנולד או של היולדת

   יולדת שהיא או ולדה צריכים להישאר בבית החולים או לחזור לאשפוז בתוך חופשת 

   הלידה הרגילה ליותר משבועיים, זכאית להאריך את חופשת הלידה עד תום האשפוז אך לא        ליותר מ-4 שבועות.

היולדת תקבל דמי לידה נוספים כמפורט להלן:

* אם היא זכאית לדמי לידה בעד 12 שבועות - בעד זמן ההארכה, אך לא ליותר מ-4 

   שבועות.

* אם היא זכאית לדמי לידה בעד 14 שבועות (עקב הארכת חופשת הלידה לרגל לידה

   רב-עוברית) - בעד זמן ההארכה (עקב האשפוז), אך לא ליותר משבועיים.

* אם היא זכאית לדמי לידה בעד 6 שבועות - בעד זמן ההארכה, אך לא ליותר משבועיים.

* אם היא זכאית לדמי לידה בעד 7 שבועות (עקב הארכת חופשת הלידה לרגל לידה

   רב-עוברית) - בעד זמן ההארכה (עקב האשפוז), אך לא ליותר משבוע אחד.